המטבח ואני

במשך שנות עבודתי למדתי הרבה דברים על אנשים והעדפותיהם בעיצוב הבית. והמרכזי והחשוב שבהם הוא שאנשים מייחסים ה מ ו ן  חשיבות למטבח. המטבח הוא בעצם הלב של הבית. שם הדברים מתרחשים. הוא חייב להיות הכי נוח שאפשר. אפילו יותר מחדר השינה. נוח לעבודה, נוח לישיבה, נוח להתכנסות של כל בני הבית, נוח לישיבה של כמה רגעים ונוח לרביצה של כמה שעות, לפעמים גם יש שם טלויזיה בקיצור - החלל הכי חשוב בבית.

ובעצם. זה לא מפתיע. אנחנו באמת מבלים שם כל כך הרבה זמן.

אני מאד מאד אוהבת לחדש מטבחים. זה המקום להכיר את בעלי הבית. יש כאלה שאוהבים שהכל פתוח ומרווח ופזור על פני כל המטבח ויש כאלה שאוהבים שהמטבח בנוי פינות פינות. יש כאלה שאוהבים את פינת האוכל כחלק מהמטבח, קרוב לארונות ולמקרר, ויש כאלה שרוצים את זה בנפרד. כל חלק, כבודו במקומו מונח. ואני? אני זורמת עם הלקוחות. משתדלת להבין את הראש, את הפנטזיות, הרצונות ולפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלי - לנסות להגשים להם את החלום.

   

אז הנה כמה תמונות ממטבחים, דלתות של ארונות מטבח ופינות אוכל שלקחתי חלק בחידושם, עיצובם או צביעתם. מקווה שתאהבו אותם.

אה. וטיפ קטן אבל חשוב. מטבחים מעץ מלא כמו מייפל או אלון - תמיד אפשר לחדש. מפורמייקה - לא ממש. אז אם יש לכם מטבח מעץ מלא ובא לכם שינוי או חידוש - לא צריך לקנות מטבח חדש. אפשר לחדש את הישן.

סתיו, סתיו, סתיו

 

"כבר נושרים העלים בשדרות וגנים

כבר רוכבות במרום שיירות עננים,

וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -

סתיו...סתיו...סתיו... " (מתוך השיר "סתיו" שכתב שמעון חלפי)

בדרך כלל, הסתיו אמור להמשך חודש. וגם זה במקרה הטוב. והשנה, הסתיו השתלט על החורף ותקופת המעבר תפסה קביעות. נראה לי שלאט לאט החורף הופך לעונת מעבר.



עבודה של קרן ומירב, הגרפיקאיות המוכשרות שלי מסטודיו טרמיקה http://studio-thermica.co.il/



אז החלטתי לעלות פוסט סתיווי. אספתי תמונות מכל מיני אנשים שאני אוהבת ומעריכה את עבודתם, תמונות של עבודות שאני עשיתי, כולן - מתחברות לי בתחושה לסתיו. ואני - בעיקר אשתוק. אתן לתמונות לדבר בעד עצמן ובעד הסתיו.

ונתחיל עם טיפ קטן על הצבעים המתאימים לסתיו, כפי שגילתה לי לוזית ברנע, חברה יקרה ורבת כשרונות, מתקשרת ומטפלת באמצעות תדרי צבעים. http://www.louzit.co.il/ 

כורסא מדהימה ששיפצתי ורופדה בצבעי הסתיו



את צבעי הלבוש נתאים לאופיו ההפכפך של הסתיו. ימים של חום ויובש וימים של רוח וקור. וכדי לזרום עם כל הדואליות הזאת, נלבש בימים החמים פרטי לבוש בצבעים של משפחת הכחולים. וזאת כדי לקרר את הגוף ולהכניס את הבריזה פנימה. בימים הקרים יותר נלבש פריטי לבוש בגוונים החמים כגון  אדום וכתום, צבעים שמעניקים לנו אנרגיות, שמחה ויצירתיות.



דלתות ישנות ויפהפיות, בסתיו חייהן, שמצאתי אצל אספן עתיקות מעכו. לקחתי אותן אלי לסטודיו כדי לעזור להן למצוא בית חדש. שנאמר, דלת לדלת תביע אומר.

 

 יהל פייזנר, שכנה שלי, קרמיקאית מוכשרת ו DJ מדהימה. הנה תמונה שהיא צילמה. 

אני רואה שבעבר היית גולם, ובעתיד אתה עומד לעוף



וזה משהו שמצאתי במקרה.

למה שאתם רואים קוראים "דובדבן יהודי". ידעתם שיש דבר כזה? בתוך העלים השקופים המדהימים  מסתתר הפרי. ואיך זכה לשם הזה? או. על שום עליו שמשמשים לו כעורלה. עבודה של צלמת המזון חגית גורן. מומלץ ביותר להציץ באתר של הבחורה המוכשרת הזאת. מאד מאד מפתה. ראו הוזהרתם! http://www.hagit.net/



ואם הגענו לאוכל, אז נעבור לשתיה. מה מתאים לסתיו ולחורף יותר מתה? וזה מה שהיה לחברתי מיקי שמיר מ te tea להגיד  ולהראות:

תה לבן White Peony     או בשמו המקורי - מאי מודן. אצל הסינים הוא נחשב, אמנם, כבעל תכונות מקררות. אבל לי, צורתם של העלים מזכירה סתיו. ישר אני רואה בדמיון גן מלא עצים בשלכת, והמון עלים שנשרו וגורפו לערמות רכות, כמו בתמונה הזאת:

תה סיני








 

הם נראים סינים. אבל הם לא. הילדים של מיקי בפוזה סתיווית




צעדיו של אריאל ואן סטראטן על שטיח השלכת
http://www.arielvanstraten.com/ 



נעלי הבית האהובות עלי. ניתן למצוא אותן בגלרית קוקאן שביודפת. מקום מקסים! http://www.kukan.co.il






ודבר אחרון. בסתיו, בדיוק לפני 12 שנים נהרג ניצן בלדרן. ניצן גדל כאן בלוטם והכרתי אותו מאז שהיה ילד קטן ושובב בגן וגדל להיות נער שובב ומקסים, ילד טבע אמיתי. כל כך אהבתי אותו.

לזכרו, קטע משיר של יוסי בנאי "תרנגול כפרות"
בסתיו תמיד בסתיו בשקט ודממה

יוצאים זיכרונותי על גב ענן קטן
והם שטים להם מעל האדמה
כדי להתבשם מכל נופי הזמן

וכמו תמיד בסתיו אני נפרד בצער
מקיץ שעכשיו רואים את קצה סופו
ובין עלים צמאים אני עומד כמו נער
ממתין בסקרנות לחורף שיבוא

אז זהו. הרבה סתיו היה לנו כאן. סתיו של צבעים, שינויים, אוכל, שתיה, ילדים. ולסיום, אני רוצה להקדיש לכולכם את השיר המדהים הזה, של הזמר שאני כל כך אוהבת, ניל יאנג.
http://www.youtube.com/watch?v=qVi0UvFu8Yo



 תודה שהייתם אתי ומקווה שנהניתם

היילי





טיול השווקים לאנגליה - זה קורה!

שלום לכולכם

אני כל כך מתרגשת.

הנסיעה לאנגליה תופסת תאוצה. זה מדהים. מירב ואני מגלגלות את הרעיון הזה כבר כמה חודשים, ופתאום, תוך יום הדברים קורים. מה שאומר, שעוד פעם צדק שלמה המלך, וכנראה שלא סתם אומרים עליו שהיה מאד חכם – "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם"





וכנראה שעכשיו הגיע הזמן הנכון למימוש החלום הזה.

ואתם יודעים איך זה. מתחילים עם משהו קטן, ופתאום הדברים תופסים כיוונים אחרים ומגיעים לכל מיני מקומות חדשים ומסקרנים ומפתים.

אז אני מתכבדת להציג בפניכם את התוכנית המעודכנת והמפורטת:



 ואמנם גיחת השווקים תתרחש בעוד כחמישה חודשים. אבל את ההחלטה צריך לקבל עכשיו.
אתם יודעים, יש אילוצים. וכדי שנוכל לעמוד בתמחור המיוחד הזה חייבים להזמין כרטיסי טיסה ומקומות לינה כבר עכשיו. השווקים לעומת זאת – מחכים לנו בכליון עיניים יחד עם הפסטיבלים,

החנויות המיוחדות, הטירות וכל השאר.

ונמשיך עם החכם באדם

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר - אז נשתוק ונראה לכם עוד כמה תמונות מהמקומות המדהימים שנהיה בהם

ועם אותו חכם גם נסיים

וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו

באמת חכם. אה?



שוק הפשפשים והצעה שלא ניתן לסרב לה

לפני כחצי שנה נסענו מירב ואנוכי לטיול שווקים באנגליה. מירב היא מירב זוהר, מעצבת שאני מאד אוהבת את העבודה שלה, והיא את שלי, כך שיוצא לנו לעבוד הרבה ביחד. הסיבה הרשמית לנסיעה היתה לבקר משפחה. אבל מהר מאד אופי הטיול קבל תפנית חדה, ובמקום לשבת כל בוקר בנחת, לשתות תה עם חלב ולאכול פרוסת אינגליש קייק, פסענו נמרצות לחקור שווקים חדשים.

כמו זה למשל

   או כמו זה

לפעמים אני שואלת את עצמי למה קוראים לשוק פשפשים בשם הזה. האם זה מלשון לפשפש? כי הרי חלק גדול מהתענוג הוא לחפש ולמצוא אוצרות. או שזה מלשון "פשפשים". כי בדברים ישנים עסקינן ולך תדע מה תמצא שם. ויכול להיות שזה שילוב של שניהם. ואז כבוד לשפה העברית. תודו. מתוחכם. באנגלית זה flea market ואין התחכמויות. כי באת מ flea ותחזור אל ה flea ובדרך הכל יפה להפליא.

כמו בתמונות האלה למשל:

רבות סופר ונאמר על חווית השהות בשוק הפשפשים. וכה רבים הם האנשים שאחת מחוויות החופש המובחרות שלהם היא הסתובבות נינוחה בין כל הדברים הצבעוניים, ישנים, מיוחדים, נוסטלגיים והמפתים האלה. וישר אני נזכרת בסרט "נוטינג היל" ובאווירה העליזה והצבעונית שלו.

ובזמן האחרון התחיל להתבשל אצלי רעיון. מהסוג של הרעיונות הפשוטים האלה שהם בעצם הכי טובים ואתה לא מבין איך לא חשבת על זה קודם. אנסח את זה בזהירות. אני הולכת לארגן קבוצה של עד שמונה אנשים לטיול משותף בשווקי פשפשים באנגליה. אה? מה אתם אומרים?

בשלב הזה אני לא אגלה את כל סודות הטיול. מה יש, תסתקרנו קצת. אבל שני טיפים.

א. תסתכלו על התמונות האלה. זה רק קצה המזלג של מה שאני מכינה לכם. תדמיינו לכם. סיור יומי בשווקים הציוריים ומלאי ההפתעות האלה. בהדרכה של מירב ושלי, כולל ביקור בכל מיני חנויות נסתרות שרק המקומיים מכירים. ובאמצע, מנוחה קלילה באחד הפאבים המקומיים עם איזה כוס בירה טובה בין כל האנגלים הנחמדים האלה.

ב. ואיפה נלון? הפתעה! רמז? לא בית מלון!

ומתי זה אמור לקרות? אז זהו. רק שתבינו. העניין הזה כבר בשלבי ביצוע ומתארגנת קבוצה קטנה ומאושרת לנסיעה לאנגליה בסביבות מרץ. אני יודעת שכרגע זה נראה קצת רחוק אבל גיליתי כרטיסים מאד זולים בתקופה הזאת  והחלטתי לנצל את זה.

אז מי שמתעניין, רוצה לדעת עוד פרטים, מבין את גודל החוויה ורוצה לקחת חלק בחגיגה הזאת מוזמן להתקשר אלי לטלפון 052-6462902

תודה בשמי ובשם משפחת המלוכה

היילי

שנה של שפע, צבע, טבע והרבה אהבה

סיפור קטן על בית גדול

קודם היו התריסים והדלתות.

אחר כך הוסיפו להם רהיטים.

ועוד רהיטים

ורק אז בנו מסביבם קירות.

ואז היה בית.

ואלה תולדות הבית המקסים של משפחת רוזן בישוב אשחר. ולמה הלכו מהפנים אל החוץ? מסיבה מאד פשוטה. כדי לוודא שנשאר כסף לרהיטים. שהרי בדרך כלל, קודם כל בונים את הבית. משקיעים כסף בקירות, גג, רצפה, ובסוף לא נשאר כסף לרהיטים. וזה בדיוק מה שאיילת ושי רצו למנוע.

איילת ושי חיפשו מעצבת לבית החדש. וככה הם הגיעו למירב זוהר ואלי.

ואז התחלנו לבנות את הבית שלהם.

את התריסים והדלתות הבאנו מואדי ניסנס. מאדם מיוחד שקוראים לו טוני אשחר (והקשר בינו לישוב של איילת ושי מקרי לחלוטין). טוני אוסף חלקי ריהוט וחפצים מבתים בפירוק, ויוצר מהם דברים חדשים לגמרי. די מובן מאליו שאני אתחבר למישהו כזה. לא?

את הרהיטים אספנו במשך שנה וחצי בכל מיני מקומות. ואחרי שראו כי טוב, התחילו בני הזוג רוזן לבנות גם את הבית. וכמובן, שזה לא יהיה סתם בית. הוא הרי צריך להתאים לרהיטים. ולכן גם הבית בנוי על השילוב המנצח של ישן וחדש. וכל אלמנט שבו נועד לחדד ולחזק את השילוב הזה. מהטיח שעל הקירות ועד עיצוב החצר הפנימית. מכירים את התחושה כשיש בגד ישן שאי אפשר להניח לו? והוא הכי אהוב, ונוח, ומתלבש עליך בצורה הכי מתאימה ונכונה? אז זאת התחושה שהבית הזה נותן.

ובעצם, זו המשמעות של בית. לא?

כשואן סטראטן פגש את דה מרקס

החברות שלי עם אריאל היא די חדשה. פחות משנתיים. אבל היא מסוג ההיכרויות, שעל הרגע הראשון אתה בתחושה שבעצם היכרתם כל החיים. מכירים את ההיכרויות האלה?

כשהכרנו, אריאל בדיוק חזר לארץ אחרי 20 שנות גלות מרצון באנגליה. בן אדם לא גר באנגליה בהתנדבות, אם אין לו את חוש ההומור המתאים. ולאריאל יש. מה שעוד יש לו, הן היכולת וטביעת העין לזהות את היופי שבג'אנק. וזה מה שחיבר ביננו.

ולמה אני מספרת לכם דווקא עליו? או. משתי סיבות:

אריאל הוא צלם מאד מוכשר. הוא מצלם אופנה, מוסיקאים, פרסומות. עבד שנים עם טובי הצלמים באנגליה. אני כל כך אוהבת את התמונות שלו. תראו למשל את התמונה הזאת. מבט חדש על קונברס. נכון?

והנה עוד סיבה. לאריאל ולקרין יש צימר מדהים בחוף הבונים. וכשהם בנו את הצימר, יצאנו ביחד למסע חיפושים אחרי הריהוט המתאים, בחרנו ביחד את הפריטים, חשבנו ביחד איפה כדאי לחפש, מה כדאי לבחור ובעיקר צחקנו המון עד שהגענו להחלטה לגבי ה look המתאים. ומה שיצא זה שילוב אקלקטי של רהיטים ישנים צבועים, רהיטי וינטג' ורהיטים חדשים, צילומים מקוריים של אריאל ואפילו מייבש שיער משנות ה 60 שמצאתי באחד מטיולי השווקים שלי בלונדון  ב  Spitalfield.Market. גם חווית D.I.Y של אריאל היתה שם, שיצאו ממנה מדפים, ידיות למטבח, וספסל מקרשי בניה. התוצאה של המסע הזה הוא משהו שלם ומקורי עם המון תשומת לב ואהבה לכל פרט ולמקום עצמו. והחוויה שלי מכל זה היא שלmemorable experience!!!

והנה קצת תמונות מצימר חוף הבונים. פרט טריוויה קטן. שימו לב לתמונת הפורטריט. זוהי תמונתו של שחקן הכדורגל הצרפתי האגדי אריק קנטונה. ממליצה לכם בחום לראות את הסרט המקסים "מחפשים את אריק" looking for Eric שבו אריק קנטונה מופיע בתפקיד עצמו.

אה. ועוד לא סיפרתי לכם ששם המשפחה של אריאל הוא ואן סטראטן. כן. אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד.

אז עכשיו תתרווחו, תנשמו עמוק, תישענו אחורה, ותהנו מהתמונות המדהימות של אריאל.

האתר של אריאל

ומהצימר המדהים שלו בחוף הבונים

צימר חוף הבונים

להתראות ושבת שלום!

חוויות מהשוק - חברים, לקוחות והפתעה!!!

זהו. אנחנו אחרי השוק. השוק הבא יהיה בסוף אוגוסט - ובסימן החגים המתקרבים ובאים (סתיו, אוויר, רוח - זה כל כך חסר לי בחום הזה).

התרעננות קלה

רציתי לספר על כמה דברים שחשבתי עליהם בעקבות השוק, והם כולם קשורים זה לזה.

חברים. הגיעו חברים שלי מכל מיני מקומות ו/או תקופות שלי בחיים. אני תמיד אוהבת את החברים שלי. אבל במקרים כאלה - אפילו יותר. ודרך אגב, גם חברים חדשים שלי מהפייסבוק הגיעו. מאד מרגש לגלות את הפנים שמאחורי הספר (באנגלית זה נשמע יותר טוב... the face behind the book ).

לקוחות. הגיעו לקוחות שהם גם חברים וחברים שהם גם לקוחות. יש משהו בעבודה המשותפת עם הלקוח ובתהליך שאנחנו עוברים ביחד בעבודה על הרהיטים שגורם להתקרבות, לסוג של היפתחות. יש כאלה שהקשר אתם קצת יותר אישי, ויש כאלה שפחות. אבל תמיד יש בו גם משהו אישי. וזה אחד הדברים שאני כל כך אוהבת ונהנית מהם בעבודה שלי.

שיתופי פעולה. אצלי, הם בדרך כלל קשורים לשני הדברים שדברתי עליהם קודם. לחברים וללקוחות. שיתופי הפעולה שלי נוצרים בדרך כלל עם חברים ו/או לקוחות, או שבעקבות שיתוף הפעולה - נוצרו חברויות חדשות. ולכן, הם תמיד עם אנשים שאני אוהבת, גם באופן אישי, וגם את מה שהם עושים. וזה תמיד משמח אותי כשהתחושה הזאת היא הדדית. יא, איזה כייף. גם הם אוהבים אותי ואת מה שאני עושה. לא משנה כמה שנים אני אהיה בתחום, זה תמיד ירגש אותי מחדש.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? או. זה למה.

te tea מיקי מ

שיתוף פעולה אחד - בשוק ארחתי את te tea של מיקי וארנון. מיקי וארנון הם חברים טובים שלי, שחזרו לארץ אחרי שהות של 16 שנים בארה"ב, שם ניהלו בית תה שהציע כ 100 סוגים שונים של תה אורגני. ועכשיו הם מביאים את זה לארץ. בשוק מיקי אפשרה לנו לטעום ולהכיר כמה סוגים של התה. והאמת, זה לא רק התה עצמו. זו כל חווית ההגשה, האסתטיקה של הכלים, האווירה שזה משרה (כמה שהצלחנו להנות מזה בחום המהביל שהיה באותו יום ששי). והתה - כל כך טעים.

שיתוף פעולה שני - אתם בטוח מכירים את מסעדת רוטמן בלוטם. מסעדה נהדרת. העיצוב המקסים, הפריטים המדהימים שמאיה רוטמן מביאה לשם (הייתי לוקחת בשמחה כל פריט ופריט...), שלא לדבר על האוכל המאד מאד טעים.

לקוח מרוצה ברוטמן

אז הנה ההפתעה. כדי להשלים את חווית הביקור בלוטם, לאחר שביקרתם בסטודיו שלי, ורכשתם את מה שהכי מצא חן בעיניכם, אתם מוזמנים לקפה (על חשבוני), מול הנוף המדהים של הגליל אצל רוטמן.

ואני מקווה ובטוחה שהביקור הזה יהיה חוויה אמיתית.

חגיגת השוק

לאור הצלחת השוק האחרון, שעליו סיפרתי בפוסט הקודם, אחרי שראיתי כמה כייף והנאה יש בזה, החלטתי שזו תהיה התחלה של מסורת חדשה. מאד מקווה שאעמוד בזה

בתמונה למעלה - חלק מהפריטים שהוצגו בשוק האחרון

וכשהחלטתי ללכת על אירוע חודשי, שיערך כל יום ששי אחרון של החודש, וסיפרתי את זה לשכני, פתאום הבנתי מה יש לי מתחת לאף - מרכז בעלי מלאכה. לא יודעת איך, נוצר לנו אזור מלאכה כזה בלוטם, שיש בו נגריה, סטודיו של קדרות, אומנית שמשמרת אומנויות מסורתיות, אומן שבונה טיסנים וכולם - כמו שאמרה לאה גולדברג - רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת

והנה תמונה של כל דיירי מרכז בעלי מלאכה בלוטם

אז אתם מוזמנים לשוק, שיהיו בו כל מיני סוגים של רהיטים ישנים, חלקם משופצים וחלקם עדיין לא, פריטים מקסימים ומיוחדים לבית שאני אוספת ומוצאת בכל מיני מקומות ואתם יכולים לשלב בטיול הזה גם ביקור אצל כל השכנים שלי ולקנח אצל רוטמן - המסעדה המקסימה והיפהפיה שנמצאת ממש לידנו

למעלה, גם השידה המקסימה הזאת מחכה לכם בשוק

ובנוסף לכל, אארח בשוק גם את מיקי שמיר, שגם היא תושבת לוטם, ומיבאת לארץ תה אורגני איכותי ומשובח בהמון טעמים ותכבד אותנו בטעימות ובהיכרות עם כמה מהסוגים המובחרים

ככה נראתה חנות התה שלהם בקליפורניה, שהכילה 100 סוגים שונים של תה - כולם עושים עליה בימים אלה ממש

ודרך אגב, מוזמנים להביא גם את הילדים. גם בשבילם זאת תהיה חוויה להסתובב בין כל הפיצ'פקאס האלה. בתמונה למטה, מבקרים צעירים בשוק ברגע של מנוחה

בקיצור - יהיה כייף. דרך נהדרת לקבל את השבת

אז להתראות

אל תפספסו את הקישורים לאתרים של שכני היקרים שמופיעים בפוסט באנגלית