זה התחיל מזה שהייתי צריכה להעביר את הסטודיו שלי. עוד פעם. בחרתי את המבנה שהיה פעם המכבסה של הקיבוץ. מיחזור פעם ראשונה.
ואז עמדנו, ארנון, רחל ואני והסתכלנו על דלת הכניסה. אתם יודעים שלדלתות יש הרבה משמעויות פסיכולוגיות. כמו למפתחות. וצריך להתייחס אליהן בכובד ראש. רחל הציעה רעיון, ארנון ואני התלהבנו, ושלושתנו עבדנו על הדלת הזאת יום שלם. פשוט התפרצנו לדלת פתוחה. וזה מה שיצא. מיחזור פעם שניה.
אחרי שעברנו את שלב הדלת. נשאר שלב החלל. טוב. אז מה עושים כאן? האמת? כבר הרבה זמן לא עשיתי משהו חדש. חמישה חודשים ליתר דיוק. ובחדש אני מתכוונת לרעיון חדש. וכשמזמינים אותו הוא מגיע. הרעיון.
אז התחלנו ארנון ואני, לבנות רהיטים חדשים מחומרים ישנים. פרקנו במרץ רב כל מיני רהיטים ישנים, שבורים, מעצים, ממתכת, מברזל ממה שבא. והתחלנו לבנות דברים חדשים. מיחזור פעם שלישית ורביעית וחמישית - אלי, אלי, שלא יגמר לעולם.
והנה מה שיצא.
 |
| כוננית שבנויה משתי כונניות קטנות שחוברו להן יחדיו. דוגמא לדו קיום בשלום |
 |
| כבר הרבה זמן לא היתה לי כזאת צבעוניות בסטודיו |
 |
| ספסלים. הספסל הכחול היה פעם דלת. הוא יכול להיות גם שולחן. מה שתבחרו |
 |
| ?רואים את ארנון במראה |
פינות נבחרות בסטודיו:
פינה א'
פינה ב'
פינה ג'
פינה ד'
ועכשיו השידות
שידה אדומה
שידה ורודה
שידה לבנה
ויש עוד המון המון פריטים! אתם פשוט חייבים להגיע. לוטם. פניה שניה שמאלה. אני שם.
ולפני סיום תמונה קבוצתית. ההנהלה והפרולטריון ביחד. כי אנחנו בעד צדק חברתי.
 |
| ארנון נורית ואני |
ולפני עוד סיום. תודה רבה ל
אריאל ואן סטראטן המוכשר ביותר על התמונות הנהדרות! זה היה יום צילום כייף במיוחד!
להתראות ב 2012
היילי
