ג'אנק עדן

איך אספר על הטיול הזה? על החוויה המדהימה שהיתה לי ולכל הבנות שהצטרפו למסע הזה? נראה לי שפשוט אראה לכם את התמונות שיעבירו את התחושות, המראות, הצבעים והשפע האין סופי הזה של דברים כל כך יפים.
אז התחלנו בבריסל. עם הילד המשתין והשוקולדים. והכל באותה חנות...

הקבוצה החלוצית כללה את:
דפנה (בונה) מוינטג' מאניה, עדיה מאוטנר, הגר לינזיני מבית המלאכה של הגר, גבי הלר, אורנה מונטואל מתיבת האוצרות - חנות יד שניה, איריס דיין שרוב התמונות בבלוג הזה הן פרי מצלמתה וכשרונה, אוסי עטר ואנוכי. שתבינו. כולן בענייני הוינטג', רהיטים יד שניה, מוכשרות ומקצועיות. אה. וגם מאד מאד נחמדות.

מבריסל נסענו לליל. נסיעה של 20 דקות ברכבת ומגיעים לארץ המובטחת של שוקי הפשפשים - ליל, צרפת. עיירה שלמה, שכולה ירידים ושוקי פשפשים ואף מילה באנגלית!!! ושם חכה לנו אחד משוקי הפשפשים הגדולים ביותר באירופה, שמתקיים פעם בשנה. גם בשבילי זאת היתה פעם ראשונה. ולא הייתי מוכנה נפשית לגודל החוויה. רחובות על רחובות על רחובות של שוקי פשפשים. גן עדן לפשפשונרים מכורים כמונו.

יד ראשונה, שניה, שלישית, רביעית, חמישים, ששים...

ביז'ו ביז'ו

קצת לנוח, מה כבר ביקשתי?

בלילה, בכוחותינו האחרונים, עלינו על הרכבת המאד מהירה (אירופה. זוכרים? כשאומרים רכבת מהירה מתכוונים לזה) ותוך שעה וחצי היינו בברייטון, בבית המדהים שחכה לנו, במרכז של הסנטרום של ברייטון. יותר מרכז העניינים מזה לא יכולנו לבקש!

בדרך מליל ללונדון

הבית הכחול? שם גרנו!

מהר מאד הפכנו לחלק מהנוף המקומי. היה לנו פאב מקומי, חנות מכולת, כמעט ביקשנו שירשמו לנו...
וככה נראינו כל יום כשחזרנו עמוסות ועייפות מיום עבודה מפרך

מה שהזכיר לי את השיר הבא


ונחזור לענייננו...

שמים אפורים ומזג אוויר גשום מזכירים לנו שאנחנו בממלכה המאוחדת. אז כשחזרנו הביתה הלכנו לשוק הפשפשים המקומי שלנו (כן, גם זה היה לנו).שחלילה לא נפסיד אפשרות לפשפש!

ברייטון היפה!

ואחרי זה הגיע תור לואיס, וארדינגליי.
כמה דברים.
א. בארדינגליי מתקיים היריד הגדול ביותר בדרום אנגליה. וכמובן שביום שנסענו לשם הגשם התקיף. לא סתם גשם. מה שנקרא - גשם זלעפות!!! אי אפשר לראות ממטר! אבל מי הוא שישבור אותנו? בשביל זה עשינו את כל הדרך? אנחנו??? אז הלכנו ליריד שנמצא במקום מקורה. כמה אוצרות היו שם.

וכמובן שחלק גם ניסינו

ב. וכמו שהבטיח רט (בטלר) למחרת היה יום חדש והשמש זרחה. עולם חדש נגלה לעינינו. מדהים לראות איך השמש קשורה באופן ישיר למצב הרוח. "קרענו" את ארדינגליי. היינו ה"איירין" של העיירה.

אוסף של כמה מהפריטים המדהימים שגילינו בארדינגליי

פגשנו כל מיני כלבים מעניינים בדרך (וגם בעליהם).

ישבנו לנו ב Bills (אתם שמים לב לנון שלנטיות שבה אני אומרת את זה. נכון?)

בדקנו חנויות

 דפנה הביאה את השמועה שביום חמישי בבוקר, בשש וחצי, אם לא איכפת לכם, יש Car Boot Sale (מושג יסוד שעליכם כבר להכיר. שוק הישר מתא המטען של המכוניות. לא מבזבזים זמן ומקום מיותר על הבלים) מדהים ונהדר בפורד שאסור להפסיד. טוב, אז דפנה ואנוכי היינו היחידות שהסכמנו להשכים קום בחמש וחצי בבוקר והגענו בדיוק בזמן לראות את ראשוני הסוחרים מגיעים ומתחילים לפרוק את הסחורה. מסתבר שהשוק התחיל בשבע וחצי. לא נורא. זו היתה חוויה מאד מיוחדת לראות איך הכל מתעורר לחיים. ושם רכשתי את הדברים המדהימים האלה: שק שלם של ריהוט לבתי בובות!!!

בששי, היה מתוכנן לנו יום טיול בריי. להנות קצת מהנוף של העיירה העתיקה והמקסימה הזאת. אבל כמובן, שברגע שפגשנו את החנות הראשונה, סדר העדיפויות היה מאד ברור.

תמונה אימפרסיוניסטית. אורנה במבט מאחור

מישהו קונה?

והגענו לגראנד פינאלה. אוי. ועוד איזה גראנד פינאלה. יריד בגדי וינטאג'. ה-יריד של בגדי וינטאג'.

וקצת מסיבות פרידה שנערכו לכבודנו. סתם. לא לכבודנו. אבל ככה הרגשנו.

וזהו. והכל הכל, כל הירידים, והשווקים, וה Car Boot Sales  - הכל נכנס למזוודות ולמכונית וביי ביי ברייטון - עד לטיול הבא, שיהיה במאי 2012.

ולפני תמונת הסיום, כמה הודעות:
א. הדף משמאל, שנקרא Junk Tour, ייתן לכם יותר פרטים על הטיולים שאני מארגנת. היכנסו לשם כדי להרשם לטיול הבא שיתרחש, בלי נדר, במאי 2012 (אחרי החורף).
ב. רציתי לשתף אתכם במכתבים ששלחו לי הגר וגבי אחרי הטיול. מרגש. נכון?
היילי יקרה,

 רציתי להגיד לך תודה. הטיול היה נפלא, כיף גדול, חוויה מיוחדת ובלתי נשכחת. נשאר כזה טעם של עוד, שבשנה הבאה ברור שאני נוסעת שוב!! אני כבר מדמיינת לעצמי מה אחפש בין כל ערמות הג'אנק המדהימות שראינו (לא - לא נמאס לי... J)

הארגון הידע שלך, והאהבה שלך לענין פשוט עשו את זה מושלם!

 שנה טובה!

 גבי

הי היילי!

מצאתי שתי דקות של זמן מול המחשב ,אחרי שנפלתי בבת אחת לתוך המציאות של השגרה בבית והטמפרטורות שבחוץ.

רציתי להגיד שכל כך נהניתי מכל החוויה,זה היה ממש החוויה האולטימטיבית בשבילי.

כל יום שווקים ופישפושים,מזג אויר קריר,חברה מעולה ושבוע שלם בלי לשמע כל שתי דקות "אמא..." באמת מילוי מצברים.

אני ממש שמחה שזה קרה לבסוף. היה שווה!

תודה!

מקווה שאת ממשיכה לעשות חיים (ומקנאה...)

נשיקות (:

הגר.

והנה תמונת הסיום

הואן היה ריק כשהגענו

שנה טובה לכולנו
והלוואי ובשנה הקרובה
גלעד שליט יחזור הביתה