ששה ימים בברייטון - חלק א

שש נשים, ששה ימים וששה שווקים. וביום השביעי – שבת אלוהים מכל מלאכתו, וגם אנחנו.

ומה היה לנו בששה ימים האלה? (אנא נסו להתגבר על האסוציאציה למלחמה ההיא).

אחד בית מקסים ממש שתי דקות מחוף הים.

אחד תינוק מקסים וממכר, שקוראים לו גפן, בנה של ליאת, שהזמין לטיול את אמא וסבתא.

אחת עגלה של גפן, ששמשה אותנו בגבורה ובנאמנות , ועזרה לנו בכל רכישותינו, ולולא היא לא היינו מצליחות לסחוב כל כך הרבה דברים.



אמא, סבתא והעגלה



העגלה וכל הרכישות. נראה אם תצליחו לגלות איפה גפן

מאה (קצת מוגזם, אבל לא נהיה קטנוניים...) בתי קפה, אבל אחד יחיד ומיוחד – בית הקפה השכונתי. ממש מול הבית. בית קפה צבעוני של קהל הגייז המקומיים, עם ריהוט מיוחד, טיפוסים מיוחדים ו... שש נשים ישראליות שלא יודעות על מה להסתכל קודם.



שימו לב לליידי הזאת. היישר ממשפחת האצולה



אחד פסטיבל ברייטון, עם המון מופעי רחוב, ליצנים, אומנים והבונוס המרכזי, בדיוק בערב יום הזכרון, כשאנחנו מסתובבות ככה עם כובד בלב, ופתאום הגענו לפארק, ובפארק הזה, קבוצה של צרפתים תלו לפידים על העצים והמראה הסוריאליסטי הזה היה בדיוק מה שהיינו צריכות באותו ערב.

שני Car Boot Sales ובתרגום חופשי  – מכירה הישר מהבגאז' (תא המטען בשפתו של בן יהודה) ללקוח/ה הנרגש/ת. מכירת בגאז' אחת היתה בפורד והשניה בברייטון. לא יאמן כמה דברים יכולים להכנס בבגאז'. חיים שלמים. מזכיר לי. אני מכירה מישהו ששם בבגאז' שלו את החפצים שכבר אין להם מקום בבית, אבל הוא עדיין לא רוצה לזרוק אותם. הוא שאמרתי. חיים שלמים!

אחד פנס בודד בקצה שכונה, ואחת היילי שיושבת לנוח.

בקרוב חלק ב' של "ששה ימים בברייטון" שבו יסופר על כובעים, חנות עתיקות, הגינה של חנות העתיקות, קריאת מחשבות וקצת רמזים לגבי טיול השווקים הבא. שבת שלום!

כל אדם צריך שתהיה לו איזו מצרים

וככה, בלי לשים לב, בקושי הספקנו להגיד ווילי וקייט לנצח שתי נשיקות במצח, וכבר עבר פסח, וגם תאריך החתונה המלכותית מתקרב, והסערה בכוס התה מתבלבלת וחושבת שקוראים לה צונאמי.

אז רגע לפני שוך הסערה, או פרוץ הסערה, כמה עדכונים מארץ הקודש.

ונתחיל, איך לא, בעדכון הראשון. (רעיון למחשבה. אולי פעם אחת נתחיל בעדכון השני).

עדכון א'.

הגיחה השניה לברייטון כבר מאורגנת, מסודרת ומחכה בסבלנות לתאריך שיועד לה (טפו טפו טפו) וכבר מגיחה הגיחה הבאה. כן כן. ממקורות יודעי דבר נודע לי שביוני מתרחש יריד ע נ ק לעתיקות בעיירה ציורית להפליא שנקראת Redbourn. אז אמרתי לעצמי, dear Mrs. de marcas, והרי את חייבת להראות נוכחות ביריד הזה. ולא רק את. גם קבוצת המטיילות שלך אתך.

מה התחדש בסטודיו

וכבר התארגנה לה מחשבה, ומהמחשבה התארגן הביצוע (ככה מעצמו, אתם יודעים, זה בטבע שלו. להתארגן לבד ממחשבות. תנסו את זה פעם) והנה אני מבשרת לכם, קבל עם וממלכה, שהגיחה הבאה לברייטון יוצאת בסוף יוני והפעם יש בצידה גם מטרה ברורה. שאלתי וביררתי וגיליתי שניתן לעשות משלוחה מהממלכה האם לארץ הקודש במחירים די זולים. ולכן, אם אתן (מזכירה לכן. טיולי נשים.) מעוניינות להצטרף לטיול מענג ומפאנן בנבכי הוינטג' והענתיקות של Redbourn , לרכוש כמה מוצגים נבחרים ולשלוח אותם לארצנו הקטנטונת – זו ההזדמנות.

ורק כדי שתקבלו מושג התחלתי וחלקי בלבד על המתרחש ביריד הנ"ל, הנה סרטון קצר אך בעל השפעה אדירה על יכולת ההתנגדות.

ולעדכון השלישי. (אהה. החלטתי ליישם כבר בפוסט הזה)

עדכון ג'

משתפת אתכם בכתבת טלויזיה שצולמה בסטודיו שלי ושודרה בערוץ המקומי של הוט. עם כל החששות שלי מאיך אראה בטלויזיה (עדיין לא התרגלתי לאור הזרקורים...), ומה עם המבטא, והאם הצלחתי להגיד את מה שרציתי וכו' וכו', בסוף אני מאד מרוצה ממה שיצא.

ומכיוון שהעולם בנוי על שלושה דברים (איזה בדיוק?) אני רוצה לקנח בעדכון השני. שהוא לא ממש עדכון אלא יותר סיפור נחמד ומשמח.

עדכון/סיפור ב'

לפני כמה ימים קבלתי מייל מבחורה בשם מיכל, שספרה לי שבמסגרת שיטוטיה בעולם הוירטואלי הגיעה גם לבלוג שלי שמאד מצא חן בעיניה. מיכל גרה בקליפורניה, אוהבת לעצב, לקשט, לתכנן, לשפץ בקיצור להתעסק עם כל הדברים הקטנים שעושים את החיים ליפים. וכך, מיכל אני, היא בשמש של קליפורניה, אני בשמש של ישראל התחברנו. זה מה שכל כך יפה באינטרנט הזה. כל העולם נעשה כל כך זמין ונגיש. מקסים. אז הנה הקישור לבלוג המקסים שלה. מוזמנים להנות ממנו. הבלוג של מיכל: כל הדברים היפים

 

ולסיום, זיו חברתי שלחה לי את השיר המדהים הזה של אמנון ריבק. שיר על יציאת מצרים האישית של כל אחד ואחת מאתנו. אז בברכת יציאת מצרים מוצלחת לכולנו ניפרד.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם / אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה
אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִים.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

ברייטון כן מחכה לי

אני עכשיו בענייני סגירת הפינות לקראת הנסיעה הקרובה לברייטון. ובאותו עניין, רוצה לספר לכם סיפור עם פואנטה. לא הייתי סגורה לגבי מספר המשתתפות בטיול. והשאלה הקיומית שהטרידה אותי היתה אם יש צורך לפרסם את הטיול הזה בעוד מקומות.

בסוף החלטתי להירגע, ולתת ליקום להביא לי את התשובה. ואיך נרגעים ומחכים לתשובה מהיקום? הולכים לקרוא הורוסקופ. למה מה, אתם מכירים דרך יותר טובה? ושם היה כתוב, במפורש – "את נמצאת בהתלבטות. בקשי עזרה מחברים טובים". OK. אם אין ברירה, אז אין ברירה. ישר לחצתי על send למכתב שכתבתי קודם לכן לקרן שביט. במכתב בקשתי שתפרסם את הטיול בבלוג שלה. לא הייתי בטוחה אם לשלוח את המכתב. אבל עכשיו היה לי אישור מהערכאות הגבוהות ביותר (ההורוסקופ כמובן). כל זה קרה בשש בבוקר . בתשע, התחילו הטלפונים. למחרת בבוקר ראיתי SMS שנשלח אלי באחת בלילה מאביבה שמודיעה לי שהיא קראה הרגע (1 בלילה. זוכרים?) את הבלוג של קרן שביט. היא מוכרחה לצאת לטיול. את הטיול הקודם היא פספסה. שאשמור לה מקום. אז שמרתי. אז היא באה. וקרן, את מבינה שאת התשובה שהיקום שלח לי. נכון?

טוב. עכשיו קצת פרטים על מה הולך לקרות בברייטון במאי. קודם כל, פסטיבלים והרבה. פסטיבל Artists Open Houses, פסטיבל ברייטון - ארועי תרבות, מוסיקה, תאטרון, מחול, פסטיבל פרינג'.

לא מספיק? אז עכשיו בואו ניכנס לאווירה ונכיר כמה אקסמפלרים מהנוף האנושי בעיירה הציורית הזאת.

Metro-Deco - חנות רהיטים עם בית קפה משנות ה 30. שתי קומות של רהיטים בסגנון ארט דקו.

שוקי פשפשים שפתוחים כל הזמן  http://www.flea-markets.co.uk/gallery

אולם קולנוע, הישן ביותר באנגליה (בן 1000 שנים!!!) ושימו לב מה יש לו על הגג.



וגולת הכותרת, long live the queen, בית הקפה המלכותי The tea cosey . ממש מול הבית בו נלון, בית קפה שכל ההוויה שלו היא סביב בית המלוכה. התפריט, התמונות, העיצוב, הריהוט.  

והנה דוגמא אופיינית, או שתיים, למה שמחכה לכם בבית הקפה המדהים הזה.

שנאמר, Ground control to Brighton, do you hear me!!! Here we come



קצת אמנות. לא כל הזמן רק שופינג ושופינג















כמה מילים נרדפות אתם מכירים ל"מהממםם"? או, טיול השווקים לברייטון, אנגליה



תמונת הנושא



דמיינו לעצמכם שמונה נשים ישראליות עליזות ונרגשות מגיעות לאנגליה הקרירה והמאופקת לממש את אחת הפנטזיות (לפחות אחת כזו שאפשר לדבר עליה בציבור) הגדולות שלהן: להסתובב כל יום, כל היום, במשך ששה ימים בשווקים צבעוניים, בחנויות מוטרפות. איזו אסוסיאציה עולה לכם בראש? רעש? צחוקים? צרחות התרגשות? מיומנות הולכת ומשתפרת בשליפה מהירה של הארנק? הכל נכון. והמציאות עולה על כל דמיון. זה מה שהיה לנו בטיול השווקים הראשון שערכנו לפני כשבועיים לברייטון באנגליה. הטיול הזה היה מימוש חלום ישן ועקשני של מרב זוהר http://www.meravzohar.co.il/default.asp ושלי. חמישה ימים של שווקים, ג'אנק (לא פוד. אמיתי!), טיפוסים אנגלים מוזרים כמו שרק אנגלים יכולים להיות, מקומות שלא מגיעים אליהם אם אתה לא מהמקומיים והמון המון המון כייף, אחווה נשית, ותענוג אחד גדול .



אנגלים מוזרים א



אנגלים מוזרים ב



אנגלים מוזרים ב-1

 

 

אנגליות מוזרות ג', ושאלה

 

אז נתחיל עם ההתחלה. ישנו בבית. בית רגיל. לא בית מלון, מלון בוטיק או צימר. פשוט בית. בשכונת מגורים רגילה. בפינת הרחוב יש מכולת ופאב!. אתה יוצא בבוקר ופוגש את השכנים. כאחד האדם אנחנו. לא אורח נטה ללון. ורק בבוקר גילינו שמתחת לבית חיה לה בשקט ובשלווה חנות רהיטים. ולא סתם רהיטים. מהסוג שאנחנו אוהבות. ישנים! ומה זה שווים! כאילו, חתול? חלב? מי שומר על מי? זהו.

וכשאנחנו מתעוררות בבוקר, אנו שומעות רעש לא מוכר. מקשיבות יותר טוב. ולאט לאט אנחנו קולטות שזה הרעש של השחפים. אתם מבינים? להתעורר עם הרעש של השחפים. מה זה, רומן רוסי? וכל זה למה, תשאלו. מהסיבה הפשוטה שהים, האוקיינוס, משכשך את גליו כמה דקות הליכה מהבית. חכו. It's getting better and better .

לא אעמיס עליכם פרטים. ביקרנו כל יום בשוק אחר. נסענו יום אחד ללונדון. סתם. לבקר בבירה. ועל איזה הצגה נפלנו? (להזכירכם, בארץ הקודש חגגו באותו זמן את פורים) כמובן שעל "פרסיליה מלכת המדבר". ועל מה ניפול, על המלט??? זה היה פשוט מדהים. גם השחקנים, וגם הקהל. דראג קווינס בכל מקום. ולמרות הבמה הקטנה, אפילו האוטובוס הורוד היה שם.

מספיק עם המילים. רק תמונות.

אבל דבר אחד אני רוצה להעלות על השולחן: עוד חודשיים יש עוד טיול כזה!!! טי לה לי לה לי לה!  והנה ההזמנה. האמת, נשארו כבר רק שני מקומות. אתם יודעים, נרשמו כאלה שחיכו לזה עוד מהטיול הקודם. אבל אל דאגה. נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה.

אה. רגע. לפני שאשכח. האנגליות המוזרות מתמונה ג'? תנחשו מי בתפקיד דיים עדנה. התשובה בפייסבוק.