הפעם החלטתי לצלם את התהליך. מתחילתו, דרך העבודה והיצירה והשיפוץ ועד קבלת התוצר המוגמר שאני כה גאה בו.
אז בואו תהיו שותפי לתהליך.
למשל השידה הזו, הידועה בשמה – הסקרטר (או לה לה, הארומה הצרפתית הזאת...)
 |
| תראו איך היא נראתה בהתחלה |
 |
| ותראו כמה שיק יש עליה היום. ישר רואים שהיא צרפתיה |
והדלתות. כל כך מוזר להביא רק דלתות. אבל תראו איזה שינוי הן עברו. כל דלת, היא דלת הקסמים
 |
ככה הדלתות נראות היום. אבל חכו, תיכף תראו איך הן נראו קודם |
 |
| וככה הדלתות נראו בהתחלה |
הפעם, ידעתי שהגעתי הביתה, עברתי כל כך הרבה מקומות, היו לי כל כך הרבה סטודיואים (רגע. איך אומרים סטודיו ברבים?) ואני כבר יודעת לזהות את התחושה. אז החלטתי לסדר את הסטודיו כמו בית.
עם חדר ילדים
עם הול היום זה כבר פחות במודה (!) אבל פעם, דירה שמכבדת את עצמה לא יכלה להרשות לעצמה להיות בלי הול
ועם מטבח
 |
| ואם כבר מטבח, אז מה עם פינת האוכל? |
 |
| והסלון |
רק חדר שינה עוד לא עשיתי. טוב. למי היה זמן לישון.
אז זהו. בואו לבקר בביתי/סטודיואי החדש. נשב בחוץ,
ביום שמש נעים, נסתכל על
הנוף, נשתה תה של te, ונגיד תודה על כל השפע הזה.
ותודה לאריאל ואן סטראטן על התמונות המדהימות שצילם.
ובכלל, כל החברים שלי
(ולא משנה מאיזו עדה. אתם יודעים שאני מתכוונת אליכם)
כל כך עזרתם לי. ובזכותכם
הכל זרם כל כך חלק. Love you all
.JPG)
