כמה מילים נרדפות אתם מכירים ל"מהממםם"? או, טיול השווקים לברייטון, אנגליה



תמונת הנושא



דמיינו לעצמכם שמונה נשים ישראליות עליזות ונרגשות מגיעות לאנגליה הקרירה והמאופקת לממש את אחת הפנטזיות (לפחות אחת כזו שאפשר לדבר עליה בציבור) הגדולות שלהן: להסתובב כל יום, כל היום, במשך ששה ימים בשווקים צבעוניים, בחנויות מוטרפות. איזו אסוסיאציה עולה לכם בראש? רעש? צחוקים? צרחות התרגשות? מיומנות הולכת ומשתפרת בשליפה מהירה של הארנק? הכל נכון. והמציאות עולה על כל דמיון. זה מה שהיה לנו בטיול השווקים הראשון שערכנו לפני כשבועיים לברייטון באנגליה. הטיול הזה היה מימוש חלום ישן ועקשני של מרב זוהר http://www.meravzohar.co.il/default.asp ושלי. חמישה ימים של שווקים, ג'אנק (לא פוד. אמיתי!), טיפוסים אנגלים מוזרים כמו שרק אנגלים יכולים להיות, מקומות שלא מגיעים אליהם אם אתה לא מהמקומיים והמון המון המון כייף, אחווה נשית, ותענוג אחד גדול .



אנגלים מוזרים א



אנגלים מוזרים ב



אנגלים מוזרים ב-1

 

 

אנגליות מוזרות ג', ושאלה

 

אז נתחיל עם ההתחלה. ישנו בבית. בית רגיל. לא בית מלון, מלון בוטיק או צימר. פשוט בית. בשכונת מגורים רגילה. בפינת הרחוב יש מכולת ופאב!. אתה יוצא בבוקר ופוגש את השכנים. כאחד האדם אנחנו. לא אורח נטה ללון. ורק בבוקר גילינו שמתחת לבית חיה לה בשקט ובשלווה חנות רהיטים. ולא סתם רהיטים. מהסוג שאנחנו אוהבות. ישנים! ומה זה שווים! כאילו, חתול? חלב? מי שומר על מי? זהו.

וכשאנחנו מתעוררות בבוקר, אנו שומעות רעש לא מוכר. מקשיבות יותר טוב. ולאט לאט אנחנו קולטות שזה הרעש של השחפים. אתם מבינים? להתעורר עם הרעש של השחפים. מה זה, רומן רוסי? וכל זה למה, תשאלו. מהסיבה הפשוטה שהים, האוקיינוס, משכשך את גליו כמה דקות הליכה מהבית. חכו. It's getting better and better .

לא אעמיס עליכם פרטים. ביקרנו כל יום בשוק אחר. נסענו יום אחד ללונדון. סתם. לבקר בבירה. ועל איזה הצגה נפלנו? (להזכירכם, בארץ הקודש חגגו באותו זמן את פורים) כמובן שעל "פרסיליה מלכת המדבר". ועל מה ניפול, על המלט??? זה היה פשוט מדהים. גם השחקנים, וגם הקהל. דראג קווינס בכל מקום. ולמרות הבמה הקטנה, אפילו האוטובוס הורוד היה שם.

מספיק עם המילים. רק תמונות.

אבל דבר אחד אני רוצה להעלות על השולחן: עוד חודשיים יש עוד טיול כזה!!! טי לה לי לה לי לה!  והנה ההזמנה. האמת, נשארו כבר רק שני מקומות. אתם יודעים, נרשמו כאלה שחיכו לזה עוד מהטיול הקודם. אבל אל דאגה. נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה.

אה. רגע. לפני שאשכח. האנגליות המוזרות מתמונה ג'? תנחשו מי בתפקיד דיים עדנה. התשובה בפייסבוק.



Renew the Renew

הפעם החלטתי לצלם את התהליך. מתחילתו, דרך העבודה והיצירה והשיפוץ ועד קבלת התוצר המוגמר שאני כה גאה בו.

אז בואו תהיו שותפי לתהליך.

למשל השידה הזו, הידועה בשמה – הסקרטר (או לה לה, הארומה הצרפתית הזאת...)




תראו איך היא נראתה בהתחלה



 















ותראו כמה שיק יש עליה היום. ישר רואים שהיא צרפתיה



 והדלתות. כל כך מוזר להביא רק דלתות. אבל תראו איזה שינוי הן עברו. כל דלת, היא דלת הקסמים



ככה הדלתות נראות היום. אבל חכו, תיכף תראו איך הן נראו קודם




וככה הדלתות נראו בהתחלה



הפעם, ידעתי שהגעתי הביתה, עברתי כל כך הרבה מקומות, היו לי כל כך הרבה סטודיואים (רגע. איך אומרים סטודיו ברבים?) ואני כבר יודעת לזהות את התחושה. אז החלטתי לסדר את הסטודיו כמו בית.

עם חדר ילדים

 



עם הול היום זה כבר פחות במודה (!) אבל פעם, דירה שמכבדת את עצמה לא יכלה להרשות לעצמה להיות בלי הול

ועם מטבח

ואם כבר מטבח, אז מה עם פינת האוכל?







והסלון



    

    רק חדר שינה עוד לא עשיתי. טוב. למי היה זמן לישון.

           אז זהו. בואו לבקר בביתי/סטודיואי החדש. נשב בחוץ,

ביום שמש נעים, נסתכל על  

    הנוף, נשתה תה של te, ונגיד תודה על כל השפע הזה.

        ותודה לאריאל ואן סטראטן על התמונות המדהימות שצילם.

 ובכלל, כל החברים שלי   

        (ולא משנה מאיזו עדה. אתם יודעים שאני מתכוונת אליכם)

כל כך עזרתם לי. ובזכותכם

        הכל זרם כל כך חלק. Love you all





המטבח ואני

במשך שנות עבודתי למדתי הרבה דברים על אנשים והעדפותיהם בעיצוב הבית. והמרכזי והחשוב שבהם הוא שאנשים מייחסים ה מ ו ן  חשיבות למטבח. המטבח הוא בעצם הלב של הבית. שם הדברים מתרחשים. הוא חייב להיות הכי נוח שאפשר. אפילו יותר מחדר השינה. נוח לעבודה, נוח לישיבה, נוח להתכנסות של כל בני הבית, נוח לישיבה של כמה רגעים ונוח לרביצה של כמה שעות, לפעמים גם יש שם טלויזיה בקיצור - החלל הכי חשוב בבית.

ובעצם. זה לא מפתיע. אנחנו באמת מבלים שם כל כך הרבה זמן.

אני מאד מאד אוהבת לחדש מטבחים. זה המקום להכיר את בעלי הבית. יש כאלה שאוהבים שהכל פתוח ומרווח ופזור על פני כל המטבח ויש כאלה שאוהבים שהמטבח בנוי פינות פינות. יש כאלה שאוהבים את פינת האוכל כחלק מהמטבח, קרוב לארונות ולמקרר, ויש כאלה שרוצים את זה בנפרד. כל חלק, כבודו במקומו מונח. ואני? אני זורמת עם הלקוחות. משתדלת להבין את הראש, את הפנטזיות, הרצונות ולפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלי - לנסות להגשים להם את החלום.

   

אז הנה כמה תמונות ממטבחים, דלתות של ארונות מטבח ופינות אוכל שלקחתי חלק בחידושם, עיצובם או צביעתם. מקווה שתאהבו אותם.

אה. וטיפ קטן אבל חשוב. מטבחים מעץ מלא כמו מייפל או אלון - תמיד אפשר לחדש. מפורמייקה - לא ממש. אז אם יש לכם מטבח מעץ מלא ובא לכם שינוי או חידוש - לא צריך לקנות מטבח חדש. אפשר לחדש את הישן.

סתיו, סתיו, סתיו

 

"כבר נושרים העלים בשדרות וגנים

כבר רוכבות במרום שיירות עננים,

וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -

סתיו...סתיו...סתיו... " (מתוך השיר "סתיו" שכתב שמעון חלפי)

בדרך כלל, הסתיו אמור להמשך חודש. וגם זה במקרה הטוב. והשנה, הסתיו השתלט על החורף ותקופת המעבר תפסה קביעות. נראה לי שלאט לאט החורף הופך לעונת מעבר.



עבודה של קרן ומירב, הגרפיקאיות המוכשרות שלי מסטודיו טרמיקה http://studio-thermica.co.il/



אז החלטתי לעלות פוסט סתיווי. אספתי תמונות מכל מיני אנשים שאני אוהבת ומעריכה את עבודתם, תמונות של עבודות שאני עשיתי, כולן - מתחברות לי בתחושה לסתיו. ואני - בעיקר אשתוק. אתן לתמונות לדבר בעד עצמן ובעד הסתיו.

ונתחיל עם טיפ קטן על הצבעים המתאימים לסתיו, כפי שגילתה לי לוזית ברנע, חברה יקרה ורבת כשרונות, מתקשרת ומטפלת באמצעות תדרי צבעים. http://www.louzit.co.il/ 

כורסא מדהימה ששיפצתי ורופדה בצבעי הסתיו



את צבעי הלבוש נתאים לאופיו ההפכפך של הסתיו. ימים של חום ויובש וימים של רוח וקור. וכדי לזרום עם כל הדואליות הזאת, נלבש בימים החמים פרטי לבוש בצבעים של משפחת הכחולים. וזאת כדי לקרר את הגוף ולהכניס את הבריזה פנימה. בימים הקרים יותר נלבש פריטי לבוש בגוונים החמים כגון  אדום וכתום, צבעים שמעניקים לנו אנרגיות, שמחה ויצירתיות.



דלתות ישנות ויפהפיות, בסתיו חייהן, שמצאתי אצל אספן עתיקות מעכו. לקחתי אותן אלי לסטודיו כדי לעזור להן למצוא בית חדש. שנאמר, דלת לדלת תביע אומר.

 

 יהל פייזנר, שכנה שלי, קרמיקאית מוכשרת ו DJ מדהימה. הנה תמונה שהיא צילמה. 

אני רואה שבעבר היית גולם, ובעתיד אתה עומד לעוף



וזה משהו שמצאתי במקרה.

למה שאתם רואים קוראים "דובדבן יהודי". ידעתם שיש דבר כזה? בתוך העלים השקופים המדהימים  מסתתר הפרי. ואיך זכה לשם הזה? או. על שום עליו שמשמשים לו כעורלה. עבודה של צלמת המזון חגית גורן. מומלץ ביותר להציץ באתר של הבחורה המוכשרת הזאת. מאד מאד מפתה. ראו הוזהרתם! http://www.hagit.net/



ואם הגענו לאוכל, אז נעבור לשתיה. מה מתאים לסתיו ולחורף יותר מתה? וזה מה שהיה לחברתי מיקי שמיר מ te tea להגיד  ולהראות:

תה לבן White Peony     או בשמו המקורי - מאי מודן. אצל הסינים הוא נחשב, אמנם, כבעל תכונות מקררות. אבל לי, צורתם של העלים מזכירה סתיו. ישר אני רואה בדמיון גן מלא עצים בשלכת, והמון עלים שנשרו וגורפו לערמות רכות, כמו בתמונה הזאת:

תה סיני








 

הם נראים סינים. אבל הם לא. הילדים של מיקי בפוזה סתיווית




צעדיו של אריאל ואן סטראטן על שטיח השלכת
http://www.arielvanstraten.com/ 



נעלי הבית האהובות עלי. ניתן למצוא אותן בגלרית קוקאן שביודפת. מקום מקסים! http://www.kukan.co.il






ודבר אחרון. בסתיו, בדיוק לפני 12 שנים נהרג ניצן בלדרן. ניצן גדל כאן בלוטם והכרתי אותו מאז שהיה ילד קטן ושובב בגן וגדל להיות נער שובב ומקסים, ילד טבע אמיתי. כל כך אהבתי אותו.

לזכרו, קטע משיר של יוסי בנאי "תרנגול כפרות"
בסתיו תמיד בסתיו בשקט ודממה

יוצאים זיכרונותי על גב ענן קטן
והם שטים להם מעל האדמה
כדי להתבשם מכל נופי הזמן

וכמו תמיד בסתיו אני נפרד בצער
מקיץ שעכשיו רואים את קצה סופו
ובין עלים צמאים אני עומד כמו נער
ממתין בסקרנות לחורף שיבוא

אז זהו. הרבה סתיו היה לנו כאן. סתיו של צבעים, שינויים, אוכל, שתיה, ילדים. ולסיום, אני רוצה להקדיש לכולכם את השיר המדהים הזה, של הזמר שאני כל כך אוהבת, ניל יאנג.
http://www.youtube.com/watch?v=qVi0UvFu8Yo



 תודה שהייתם אתי ומקווה שנהניתם

היילי